פרטים נוספים בעניין המחאה נגד הרס העתיקות בהר הבית

עתירות לבית המשפט העליון בעקבות עבודות הווקף בהר הבית

בעקבות הרס העתיקות שנעשה באורוות שלמה עתרה עמותת נאמני הר הבית לבג"ץ בדרישה להורות לעיריית ירושלים וליועץ המשפטי להפסיק את העבודות במקום ולמנוע את הפיכתו למסגד. בג"ץ דחה את העתירה ולא הורה להפסיק את העבודות או להעמיד לדין את האחראים לעבודות הבלתי חוקיות. בג"ץ התעלם מן העובדה שהעבודות שנעשו באורוות שלמה מהוות הפרה של חוק העתיקות כי מלכתחילה בוצעו ללא קבלת האישורים מרשות העתיקות ומוועדת שרים מיוחדת, אף על פי שאישורים אלה נדרשים על פי החוק.

מיד לאחר מכן הוגשה עתירה נוספת לבג"ץ ובה נטען שהפיכת אורוות שלמה למסגד היא עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים תשכ"ז-1967, ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל תש"ם-1980.

שלושה שופטים דנו בעתירה. שניים מהם (י' זמיר וא' ברק) טענו שאין במעשה עבירה על חוק השמירה על המקומות הקדושים ועל חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.

השופט השלישי (א' גולדנברג) טען שאכן מדובר בעבירה על החוק אך היה בדעת מיעוט. עם זאת תמך השופט גולדברג בדחיית העתירה בטענה כי בית המשפט אינו רשאי לפסוק בנושא הר הבית וההחלטות בעניין הנעשה בהר צריכות להתקבל בזירה הפוליטית ולא בזירה המשפטית.

לקריאת פסק הדין של בג"ץ לחץ כאן (בג"ץ 7128/96)

עתירה נוספת בנושא נידון כשנה לאחר מכן, ובה הודה בג"ץ בפה מלא כי העבודות נעשו ללא היתר ואף על פי כן אין לפתוח בהליכים פליליים נגד העבריינים, אין לאכוף את החוק, ולא ראוי שבית המשפט יתערב בהפרות חוק על הר הבית.

לקריאת פסק הדין של בג"ץ לחץ כאן (בג"ץ 9474/96)

העמדה העקרונית של בית המשפט בנושא השתנתה לאחר שלוש שנים, בעתירה בעניין חפירת בור הכניסה למסגד החדש באורוות שלמה (ראה להלן). בפסק הדין של עתירה זו נקבע שבית המשפט יכול להתערב בעניין הפרות חוק על הר הבית, אם כי צריך טעם חזק להתערבות כזאת.

באותה עתירה לא מצא בית המשפט טעם מספיק חזק שמצדיק התערבות ודחה את העתירה.

לקריאת פסק הדין של בג"ץ לחץ כאן (בג"ץ 8666/99)

חזרה