הרס עתיקות בשנים 1995-2001

 

נקודת מפנה בחומרת הרס העתיקות בהר הבית חלה ביוני 1995 כאשר אישרו פקחי רשות העתיקות לפתוח פתח בקצה הצפוני של מבנה מעבר שער חולדה המזרחי. בקצה הדרומי של מבנה המעבר יש פתח צר המקשר בינו ובין אורוות שלמה, והמטרה הייתה להכשיר את כל המכלול לתפילת מוסלמים, אף שמעולם לא שימש למטרה זו קודם לכן. האישור שנתנה רשות העתיקות עומד בסתירה לסעיף 29ג' בחוק העתיקות הדורש אישור של ועדת שרים מיוחדת לכל שינוי הנעשה באתר עתיקות המוקדש לתכלית דתית. ועדת שרים זו מעולם לא התכנסה, גם לא במקרה הזה שבו נעשה שינוי מהותי מרחיק לכת.
פתיחת הפתח הכשירה את הקרקע ואפשרה לווקף לבצע עבודות בינוי נרחבות והרס עתיקות באורוות שלמה. הצלחת הווקף במעשה ההשתלטות על אורוות שלמה עודדה אותו להמשיך להסב חלקים נוספים בהר הבית לשימוש דתי.

הסבת מבנה השער הכפול (שער חולדה המערבי) למסגד חדש

תולדות המקום

מעבר השער הכפול הינו מעבר תת-קרקעי שנבנה בימי הבית השני ודרכו נכנסו אל מתחם הר בית מדרום. בחדר המבוא של השער ישנם עיטורים ייחודיים מימי הבית השני שנותרו באתרם ובמיוחד ארבע הכיפות המקרות אותו המעוטרות בדגמים מרהיבים מגולפים באבן. איכות הגילוף ועושר הדגמים על כיפות מקוריות מימי הבית השני באתרן, הינם תופעה יחידאית. גם אחת הכותרות של העמודים בחדר המבוא של השער מעוטרת בעיטור הרודיאני מיוחד במינו.

מעבר השער ההרודיאני היה מורכב משני מסדרונות ארוכים וביניהם שורת עמודים. הקירוי ההרודיאני המקורי של מעבר השער לא שרד. כיום אפשר לראות אבנים הרודיאניות בעיקר בנדבכים התחתונים של מעבר השער..

נוסף על הבנייה ההרודיאנית בחדר המבוא ובמעבר השער ניתן לראות גם עיטורים ארכיטקטוניים מתקופות מאוחרות יותר.

שחזור מעבר השער הכפול. ציור: בלאז' בלוג. כל הזכויות שמורות לד"ר אילת מזר
שחזור חזית השער הכפול. ציור: בלאז' בלוג כל הזכויות שמורות לד"ר אילת מזר

בתקופה האומיית עבר המבנה שיפוץ. הח'ליף עבד אל-מלכ תיקן את מעבר השער ועיטר מחדש את חזיתו. ככל הנראה בשלב זה נבנו האומנות המפרידות כיום בין שני המסדרונות של מעבר השער (במקום העמודים המקוריים) וכן הקמרונות המקרים אותם. כאשר נבנתה החומה החדשה בתקופה הפאטימית הבונים סתמו חלק מהשער והצמידו אליו מגדל הגנה המכונה כיום 'חאתוניה'. במהלך השנים ביצע הווקף עבודות שיפוצים בשער ופגע בשרידים הקדומים. כך למשל כיסה הווקף בסיד את קירות מעבר השער והסתיר את האבנים המקוריות מימי הבית השני בעלות סיתות השוליים האופייני לבנייה ההרודיאנית. כמו כן, בנה הווקף קירות שסתמו את שורת הקשתות החוצה את מעבר השער הכפול לאורכו והקיף בבטון את העמוד המרכזי של השער. מאז מוסתרת הכותרת ההרודיאנית הייחודית שנמצאת בראש העמוד ההרודיאני.

העמוד ההרודיאני מוסתר בבטון
העמוד ההרודיאני בעל הכותרת הייחודית לפני הסתרתו

עד שנת 1996 שימש מעבר השער מחסן גרוטאות ומזבלה.

קורות עץ בנות מאות שנים וחלקי ריהוט עתיקים זרוקים במעבר השער הכפול

הרס העתיקות

ממרץ 1998 עד יולי 1999 התקיימו עבודות בלתי חוקיות בתוך מבנה השער הכפול ובכללן חפירה, בניית קירות בטון וגבס, שיפוץ ו"ניקוי" הקירות בהתזת חול שהרסה את הפן החיצוני של האבנים הקדומות. המבנה הוסב למסגד וקיבל את הכינוי 'אל-אקצה אל-קדימה', אף שמעולם קודם לכן בהיסטוריה של מתחם הר הבית לא שימש מסגד.

עם תום העבודות נחנך במקום מסגד לא חוקי שני שנבנה בחללים תת קרקעיים קדומים במתחם הר הבית, ומגמת המוסלמים הייתה ברורה – לנכס את כל המבנים הכלולים במתחם הר הבית לאסלאם ולהפוך את כל הר הבית, מעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע, למסגד בנוי אחד ענק.

מעבר השער הכפול בעת העבודות
מעבר השער הכפול היום

תיאור הנזק

עצם שינוי התכלית של המבנה העתיק למסגד מהווה פגיעה מהותית במעמדו. הסבתו הבלתי חוקית למסגד הביאה לסגירתו בפני תיירים בידי הווקף אף על פי שזהו מבנה היסטורי ייחודי מימי הבית השני. נוסף על כך נעשתה במבנה השער הכפול פגיעה ממשית בשרידים הקדומים. עבודות הכשרת המקום למסגד נעשו ללא רשיון וללא פיקוח. הווקף מנע מפקחי רשות העתיקות להיכנס למקום. עבודות הווקף גרמו נזק רב. הוצאת מילויי אדמה מהמקום גרמה נזק לארכיאולוגיה. המילויים הללו הינם רבדים שהצטברו בחללים הקדומים במהלך ההיסטוריה של הר הבית וניזוקו ללא תקנה כאשר הוצאו ממקומם ללא חפירה ארכיאולוגית.

מחרב חדש שנבנה בשער הכפול

כמו באורוות שלמה, גם כאן השתמשו המוסלמים בהתזת חול כדי לנקות את הקירות, ותוך כך שחקו את פני האבנים. אין להוציא מכלל אפשרות שבכך פגעו בכתובות ועיטורים בעלי ערך רב למחקר הפלאוגרפי, ההיסטורי והארכיאולוגי. בולט במיוחד הנזק שנגרם לכיפות ההרודיאניות המרהיבות המקרות את חדר המבוא. במקום לשמר את הכיפות והעיטורים המגולפים בהן כוסו הללו בסיד המסתיר את הדוגמאות המקוריות.

מראה הכיפות ההרודיאניות היום. הכיפות נשחקו וסויידו.
שחזור מראה הכיפות ההרודיאניות. כל הזכויות שמורות לד"ר אילת מזר.

חזרה לדף 'הרס עתיקות בשנים 2001-1995'